התקרחות ואובדן שיער

אובדן שיער, בשפה הרפואית: אלופציה, היא תופעת התקרחות, המופיעה אצל גברים ונשים. אצל נשים בעיה זו עלולה לגרום לקשיים ריגשיים, פגיעה בביטחון העצמי, פגיעה בדימוי העצמי ועוד

עד היום היו מס' אפשרויות טיפול, ברמות יעילות שונות, ולא כולן היו זמינות לנשים! בהמשך יופי מידע נוסף על ההבדלים בין סוגי הטיפולין, האיבחון והסוגים השונים של תופעת האלופציה

אם תרצי לקבל מידע נוסף על הפתרון החדשני והטכנולוגי של Hairstetics לשתלי שיער שייראו כחלק בלתי נפרד ממך Hairstetics, היכנסי כאן לדף המוצר היכנסי כאן לדף המוצר

טיפול חדשני וטכנולוגי מותאם במיוחד לנשים!

את לא לבד! חשוב שתדעי, כי נשים רבות מתמודדות עם תופעות של שיער דליל, נשירה והתקרחות מקומית, עם ההתבגרות הטבעית. קיימים הבדלים משמעותיים בין תופעת אובדן השיער אצל נשים ואצל גברים.

דפוס נשירת שיער אצל נשים נקרא אלופציה אנדרוגנית, היא מתבטאת בתהליך הידדקות השיערה מלווה בנשירה, באופן היוצר התקרחות והקטנה משמעותית של נפח השיער.

אלופציה זו, שונה מהדפוס הגברי של תופעת התקרחות, המתחילה בנסיגת שיער קדמי (מצח) המתקדמת עד ליצירת קרחת בקודקוד.

איבחון

קיימים מס' גורמים היכולים להוביל לאלופציה או להחמרתה: אורח חיים, בעיה רפואית ותורשה גנטית. פרוצדורת איבחון תכלול שאלון רפואי הכולל היסטוריה משפחתית ורפואית ואף מס' בדיקות נוספות כגון על פי הצורך (בדיקות דם, ביופסיה, דרמטוסקופיה וכיו"ב)

על סמך הבדיקות הרופא יוכל לקבוע את האבחנה ולהציע טיפול מותאם

מהם התסמינים?

הידקקות שיער היא הצורה הנפוצה ביותר של אובדן שיער, הנראית הן בקרב נשים והן בקרב גברים. סוג זה של אובדן שיער אצל גברים ניכר בהידקקות הדרגתית של השיער בצורת האות M, ואילו אצל נשים, אובדן השיער נוטה להתחיל באזור שביל השיער (פסוקת).

מוקדי התקרחות קטנים וחלקים אלו נוצרים בעיקר בקרקפת, ולעיתים נדירות יותר, בשיער הזקן והגבות. יתכן שגם גרד ורגישות יופיעו במקומות אלה לפני נשירת השיער.

גם אנשים שסבלו מזעזוע רגשי או טראומטי עלולים לחוות אובדן שיער פתאומי, שיתכן שיתבטא בנשירת קבוצות שיער גדולות בזמן חפיפת השיער או הברשתו, באופן שבדרך כלל גורם להידלדלות כלל השיער במקום נשירה רק באזור אחד בקרקפת.

מהן הסיבות לאיבוד שיער והתקרחות?

אולי יפתיע אתכם, אבל רוב בני האדם מאבדים מאות שערות מדי יום. נשירה זו מתרחשת על פני כל הקרקפת ולכן לרוב איננה מורגשת, כאשר שיערות חדשות תופסות את מקום אלו שנשרו. במצב של אלופציה, מחזור הצמיחה נפסק או שזקיקי השיער נהרסים. תופעה זו גורמת למראה איבוד השיער וההתקרחות לבלוט

בין הגורמים הידועים לאלופציה:

נטייה מוקדמת

מצבים הורמונליים כגון תום וסת

גיל

תזונה לקויה

כימותרפיה

מצבים רפואיים מסוימים, כגון גזזת (פטרת הקרקפת), סוכרת וזאבת

לחץ

הריון

אלרגיות

אורח חיים (עישון, קרינת UV)

נזקים בעור

תרופות

מהם סוגי האלופציה?

אלופציה אנדרוגנית (Andognetic Aloecia)

היא הסוג הנפוץ ביותר של נשירת שיער הן בקרב נשים והן בקרב גברים על אף שהיא מקבלת ביטוי שונה אצל כל אחד מהם. אצל גברים, היא מכונה "התקרחות נפוצה", וסימן ההיכר שלה הוא נשירתן שיער בצורת M המתחיל מעל לרקות. היא מתפתחת לעתים קרובות לכדי התקרחות חלקית או מלאה. אצל נשים, צורה זו של אלופציה בדרך כלל מביאה לידי הידלדלות כמות השיער עם הזמן, אך רק לעיתים נדירות משנה את קו השיער או מובילה להתקרחות מלאה.

אלופציה אראטה (Alopecia Areata)

לעתים קרובות "אלופציה אראטה" נחשבת מחלה אוטואימונית. המערכת החיסונית היא מערכת ההגנה הטבעית של הגוף הנלחמת במיקרובים ובווירוסים זרים הפולשים אל הגוף ומאיימים עליו. מחלות אוטואימוניות מתרחשות כאשר המערכת החיסונית אינה מזהה את התאים ואת הרקמות של הגוף ותוקפת אותם. במצבים של אלופציה אראטה, המערכת החיסונית פוגעת בזקיקי השערות באופן המוביל למוקדי התקרחות עגולים, רובם בקרקפת, אך יתכן שיופיעו גם במקומות אחרים בגוף. ישנן שתי צורות של אלופציה אראטה: "טוטאליס", בה נושר כל שיער הקרקפת, ו"אוניברסליס", הגורמת לאובדן כל שיער הגוף, וכן

התקרחות עקב מתיחת השיער (Traction alopecia)

נובעת ממצב של משיכה המופעלת על השיער לאורך זמן או בצורה חזרתית כמו בעת סידור השיער בתסרוקות הדוקות כמו צמות, המשפיעות בדרך כלל על האזור הקדמי ואזור הרקות של הקרקפת.

התקרחות צלקתית (Scaring Alopecia)

 נגרמת כתוצאה מנזק תמידי לזקיקי השיער. מחלות עור אחדות כגון ילפת שטוחה, זאבת דיסקואידית, טרשת רקמת חיבור (סקלרודרמה), פוליקוליטיס דקלבנס והתקרחות

פיברוזית קדמית גורמות להתקרחות צלקתית. הפרעות אלה גורמות בדרך כלל לשינויים בעור כגון צלקות, פריחות ואזורים מחוספסים על פני העור הגורמים לאובדן זקיקי שיער ולנשירת שערות באזורים מסוימים.

אנגן אפולביום (Anagen effulvium)

נגרמת ברוב המקרים על ידי טיפולים כגון כימותרפיה, אימונותרפיה והקרנות (רדיותרפיה) לטיפול במחלת הסרטן. טיפולים אלו פוגעים בכל התאים הצומחים במהירות בגוף, לא רק בתאים סרטניים הצומחים במהירות. זקיקי השיער שייכים לקטגוריה זו של תאים הניזוקים עקב שימוש בתרופות נגד מחלת הסרטן וטיפול בהקרנות. טיפולים אלה עלולים לגרום לאובדן שיער חמור בקרקפת, בגוף ובגבות. בדרך כלל, השיער צומח חזרה בסוף הטיפול.

נשירת שיער מפושטת (Telogen effluvium)

צורה זמנית של אובדן שיער כתוצאה משינויים זמניים שונים. אחת הסיבות הנפוצות היא שינויים הורמונליים הקשורים להריון. גם לחץ רגשי, מחלה קצרה, ניתוחים, זיהומים חמורים, מחלות כרוניות כגון מחלת כבד, מחלת סרטן וכו‘, יכולים לגרום לאובדן שיער מסוג זה.