להבין מהו אובדן שיער

אובדן שיער (הנקרא גם אלופציה) הוא מצב רפואי הגורם לחששות הן מבחינה אסתטית והן מבחינה פסיכולוגית, במיוחד עבור נשים. כשיותר מ-55% מהנשים חוות אובדן שיער משמעותי במהלך חייהן, תופעה זו עדיין נחשבת נטל כבד ובקרב אנשים רבים, אובדן שיער עלול להוביל לדיכאון ולהתפתחות דימוי עצמי נמוך וסטיגמה חברתית.

גם אם כיום קיים מספר לא מבוטל של אפשרויות טיפול, לא כולן יעילות באותה מידה ולא כולן זמינות לגברים ונשים כאחד. בהמשך יופיע מידע נוסף על ההבדלים בין הטיפולים, האבחון עצמו והסוגים השונים של אלופציה.

אם תרצי לדעת עוד על הפתרון הטיפולי של Hairstetics, היכנסי לדף המוצר כאן

קיימים הבדלים בין גברים ונשים מבחינת הטיפול.

חשוב שתדעי ששיער של נשים הופך דליל עם הגיל וכי קיימים הבדלים ברורים בין אובדן שיער בקרב נשים לאובדן שיער בקרב גברים.

דפוס נשירת שיער בקרב נשים (FPHL) הוא צורה מובחנת של נשירת שיער המתרחשת בקרב נשים עם אלופציה אנדרוגנית. מצב זה פוגע בנשים רבות ומתבטא בשיער ההופך דק יותר ויותר ו/או נשירה על כל שטח הקרקפת, באופן המקטין את נפח השיער.

ה-FPHL שונה במידת-מה מהתקרחות טיפוסית (אלופציה אנדרוגנית) שניתן לזהות בקלות בקרב גברים, המתחיל בדרך כלל בנסיגת קו השיער הקדמי ומתקדם עד היווצרות אזור קירח לחלוטין בקודקוד. דפוס זה של אובדן שיער נדיר מאד אצל נשים על אף שייצור יתר של אנדרוגן יכול לגרום לנשירת שיער באופן שיחקה את דפוס זה.

אבחנה של אובדן שיער (אלופציה)

לא תמיד קל לאבחן אלופציה. מספר גורמים עשויים לגרום למצב זה או להחמרתו, לרבות אורח חיים, בעיה רפואית או נטייה מוקדמת. לכן, לפני קביעת אבחנה, הרופא שלך יבצע בדיקה גופנית וישאל שאלות על ההיסטוריה הרפואית ו/או המשפחתית שלך. לאחר מכן, יתכן שיבוצעו בדיקות נוספות לקביעת הגורם לנשירת השיער. יתכן שבדיקות נוספות אלו יכללו בדיקת דם אחת או יותר, ביופסיה, בדיקה באמצעות משיכת שיער (pull test), צילום כללי מתוקנן, בדיקת טריכוגרם, דרמטוסקופיה או טריכוסקופיה.

על סמך הבדיקות השונות, הרופא יוכל לקבוע את האבחנה ולהציע לך את אפשרויות הטיפול הטובות ביותר למצבך הספציפי.

מהם התסמינים?

הידקקות שיער היא הצורה הנפוצה ביותר של אובדן שיער, הנראית הן בקרב נשים והן בקרב גברים. סוג זה של אובדן שיער אצל גברים ניכר בהידקקות הדרגתית של השיער בצורת האות M, ואילו אצל נשים, אובדן השיער נוטה להתחיל באזור שביל השיער (פסוקת).

מוקדי התקרחות קטנים וחלקים אלו נוצרים בעיקר בקרקפת, ולעיתים נדירות יותר, בשיער הזקן והגבות. יתכן שגם גרד ורגישות יופיעו במקומות אלה לפני נשירת השיער.

גם אנשים שסבלו מזעזוע רגשי או טראומטי עלולים לחוות אובדן שיער פתאומי, שיתכן שיתבטא בנשירת קבוצות שיער גדולות בזמן חפיפת השיער או הברשתו, באופן שבדרך כלל גורם להידלדלות כלל השיער במקום נשירה רק באזור אחד בקרקפת.

מדוע אנחנו מאבדים את השיער שלנו?

בדרך כלל, אנשים מופתעים לגלות שרוב בני האדם מאבדים מאות שערות מדי יום, אך מכיוון שהנשירה מתרחשת על פני כל שטח הקרקפת, נדיר שמבחינים בה ושערות חדשות תופסות את מקומן של אלו שנשרו. אולם, אם מחזור צמיחה זה יפסק או זקיקי השיער יהרסו, נשירת השיער תבלוט במידה רבה יותר.

גם אם אנו לא מבינים לחלוטין את הסיבות לאלופציה, אנו יודעים שהגורמים הבאים עלולים להוביל להופעתה:

נטייה מוקדמת

מצבים הורמונליים כגון תום וסת

גיל

תזונה לקויה

כימותרפיה

מצבים רפואיים מסוימים, כגון גזזת (פטרת הקרקפת), סוכרת וזאבת

לחץ

הריון

אלרגיות

אורח חיים (עישון, קרינת UV)

נזקים בעור

תרופות

מהם סוגי האלופציה?

אלופציה אנדרוגנית (Andognetic Aloecia)

היא הסוג הנפוץ ביותר של נשירת שיער הן בקרב נשים והן בקרב גברים על אף שהיא מקבלת ביטוי שונה אצל כל אחד מהם. אצל גברים, היא מכונה "התקרחות נפוצה", וסימן ההיכר שלה הוא נשירתן שיער בצורת M המתחיל מעל לרקות. היא מתפתחת לעתים קרובות לכדי התקרחות חלקית או מלאה. אצל נשים, צורה זו של אלופציה בדרך כלל מביאה לידי הידלדלות כמות השיער עם הזמן, אך רק לעיתים נדירות משנה את קו השיער או מובילה להתקרחות מלאה.

אלופציה אראטה (Alopecia Areata)

לעתים קרובות "אלופציה אראטה" נחשבת מחלה אוטואימונית. המערכת החיסונית היא מערכת ההגנה הטבעית של הגוף הנלחמת במיקרובים ובווירוסים זרים הפולשים אל הגוף ומאיימים עליו. מחלות אוטואימוניות מתרחשות כאשר המערכת החיסונית אינה מזהה את התאים ואת הרקמות של הגוף ותוקפת אותם. במצבים של אלופציה אראטה, המערכת החיסונית פוגעת בזקיקי השערות באופן המוביל למוקדי התקרחות עגולים, רובם בקרקפת, אך יתכן שיופיעו גם במקומות אחרים בגוף. ישנן שתי צורות של אלופציה אראטה: "טוטאליס", בה נושר כל שיער הקרקפת, ו"אוניברסליס", הגורמת לאובדן כל שיער הגוף, וכן

התקרחות עקב מתיחת השיער (Traction alopecia)

נובעת ממצב של משיכה המופעלת על השיער לאורך זמן או בצורה חזרתית כמו בעת סידור השיער בתסרוקות הדוקות כמו צמות, המשפיעות בדרך כלל על האזור הקדמי ואזור הרקות של הקרקפת.

התקרחות צלקתית (Scaring Alopecia)

 נגרמת כתוצאה מנזק תמידי לזקיקי השיער. מחלות עור אחדות כגון ילפת שטוחה, זאבת דיסקואידית, טרשת רקמת חיבור (סקלרודרמה), פוליקוליטיס דקלבנס והתקרחות

פיברוזית קדמית גורמות להתקרחות צלקתית. הפרעות אלה גורמות בדרך כלל לשינויים בעור כגון צלקות, פריחות ואזורים מחוספסים על פני העור הגורמים לאובדן זקיקי שיער ולנשירת שערות באזורים מסוימים.

אנגן אפולביום (Anagen effulvium)

נגרמת ברוב המקרים על ידי טיפולים כגון כימותרפיה, אימונותרפיה והקרנות (רדיותרפיה) לטיפול במחלת הסרטן. טיפולים אלו פוגעים בכל התאים הצומחים במהירות בגוף, לא רק בתאים סרטניים הצומחים במהירות. זקיקי השיער שייכים לקטגוריה זו של תאים הניזוקים עקב שימוש בתרופות נגד מחלת הסרטן וטיפול בהקרנות. טיפולים אלה עלולים לגרום לאובדן שיער חמור בקרקפת, בגוף ובגבות. בדרך כלל, השיער צומח חזרה בסוף הטיפול.

נשירת שיער מפושטת (Telogen effluvium)

צורה זמנית של אובדן שיער כתוצאה משינויים זמניים שונים. אחת הסיבות הנפוצות היא שינויים הורמונליים הקשורים להריון. גם לחץ רגשי, מחלה קצרה, ניתוחים, זיהומים חמורים, מחלות כרוניות כגון מחלת כבד, מחלת סרטן וכו‘, יכולים לגרום לאובדן שיער מסוג זה.